זה אפשרי ואף רצוי.
אין צורך בצלקת ארוכה בקפל תחת השד, מאמצע החזה עד
בית השחי.
לפני כ-25 שנים פותחו שיטות להקטנת חזה והרמת חזה
בהן אפשר לבצע את הניתוח עם צלקת בגבול העטרה, מהעטרה עד לקפל, ולעיתים בכלל בלי
צלקת תחת השד!
רק בחלק מהמנותחות תהיה צלקת קצרה בקפל (כמו אחרי
הגדלה).
שיטות אלה המכונות ״הקטנה/הרמה עם צלקת אנכית״
דורשות מהמנתח תכנון קפדני ולמידה ממושכת עד השגת שליטה טובה בתוצאה.
לכן, לא מעט מנתחים עדיין מבצעים הקטנת שדיים
בשיטה הישנה יותר. טענתם שכך הם מצליחים לעצב את השד טוב יותר.
כמי שעושה הקטנת חזה והרמת חזה בשיטת ״הצלקת
האנכית״ כבר 25 שנים אני יכול לקבוע שעיצוב השד טוב יותר בשיטה זאת, פחות צלקות חיצוניות,
מראה נשי שאינו מגביל בלבוש (ומאפשר חזית בגד ים קטנה) וכמובן מראה נאה יותר כשאת
ללא בגדים.
הצלקות מטשטשות לאורך הזמן עד כדי כך שלעיתים לא
מבחינים בהן בכלל.
הניתוח מתחיל בסימון, בעמידה, לפני הניתוח.
מדידה ותכנון מדויק ממשיך במהלך הניתוח: הושבה
(כשאת מורדמת) לפני תפירה סופית והשוואת הצדדים, מיקום הפטמה, סימטריה וצורת השד.
במהלך הניתוח מוסרת שכבת עור דקיקה מאזורים בהם
העור עודף, (בהקטנת חזה מוציאים רקמת שד עודפת). מרכז השד עם הפטמה מוזז למקומו
המתוכנן (לא מוציאים את הפטמה!) ומעצבים את השד.
בסיום, התאמה של ״החליפה״ – העור לגזרה החדשה:
שד זקוף יותר, צר יותר, עטרה קטנה יותר (אם הייתה
גדולה מדי), סימטריה משופרת אם היו הבדלים בין הצדדים, וכמובן תפירה קפדנית ב 3
שכבות על מנת לקבל צלקת מיטבית. כי הרי זה מה שאת תראי.
חבישה – גם כן חשובה – למנוע מתח על שולי הצלקת,
להגן מזיהום ותמיכה שלא יהיו כאבים.
נקז יישאר רק במקרים נדירים של דימום חריג,
כשיקול במהלך הניתוח.
כשאני מסביר במהלך ההתייעצות שלרוב צפויים כאבים
מעטים וההחלמה קלה אני נתקל בספקות.
כן , בשיטה זאת ההחלמה קלה! אחרי הניתוח רבות
מהמנותחות אומרות: ״לא כאב! כשאמרת שלא יכאב לא האמנו, אך באמת לא כאב.״
ניתוח הרמת שדיים (או הקטנה) ללא צלקת ארוכה תחת
השד יפה יותר ומוצלח הרבה יותר.